בש"פ 3323/16

תקציר

פסק הדין דוחה את הבקשה לשחרור בערבות בתנאים המוצעים. לבית המשפט נתונה סמכות להטיל תנאים שונים על אדם ששוחרר בערובה לפי סעיף 48(א) לחוק המעצרים, שמטרתו להבטיח את נוכחותם של עבריינים בדין, לגלות את האמת ולהגן על שלום הפרט, הציבור והמדינה – המטרות המגולמות בעילות המעצר שבסעיף 21(א)(1). בעוד שהסעיף מזכיר בריחה ושיבוש הליכי חקירה כעילת מעצר, לבית המשפט שיקול דעת לקבוע תנאי שחרור שאינם מוגבלים לחלופות המנויות בו. ההחלטה לשחרר נאשם בחלופת מעצר צריכה להתקבל רק אם ניתן להשיג את מטרת המעצר באמצעות חלופה כזו, שיש בה כדי להפחית במידה ראויה את המסוכנות הנשקפת מהנאשם. במקרה זה, המבקש, שאין לו עבר פלילי, היה מעורב באירוע הקשור לאלכוהול. בהתחשב בכך שאלכוהול היה גורם תורם, הורה בית המשפט בחוכמה להרחיק את המבקש מאלכוהול ושחרר אותו למחרת האירוע. החלטת בית המשפט לאסור על צריכת אלכוהול הייתה סבירה ומידתית לנסיבות, ומשכך נדחית הבקשה לשחרור בערבות בתנאים המוצעים.