ת"א 18075-12-10

תקציר

התובע, כנר ומלחין, תבע שני נתבעים, במאי ושחקנית, בגין הפרת זכויות יוצרים. התובע טען כי זכויות היוצרים שלו הופרו בשתי יצירות: "אהבה ומוזיקה" וליברית. המחלוקת התעוררה לאחר ששיתוף הפעולה בין הצדדים נכשל ביצירת מופע מוזיקלי המבוסס על רומן מאת שלום עליכם. הנתבעים השתמשו בליברית של התובע ויצרו מחזה בשם "נגן הכנר", שלטענת התובע הפר את זכויות היוצרים שלו. בית המשפט היה צריך לקבוע באיזה תסריט נעשה שימוש במחזה והאם הוא מהווה הפרת זכויות יוצרים. השופט הסתמך על חוות דעת של מומחה, שקבע כי המחזה השתמש בתמליל של "נגן כנר" ולא "אהבה ומוזיקה". עוד קבע המומחה כי הליברית לא הייתה יצירה מוגמרת אלא טיוטה ראשונית. היו הבדלים משמעותיים בין הליברית למחזה, והשופט קבע כי ההצגה אינה מהווה ביצוע פומבי של הליברית. התובע לא הצליח להוכיח כי הנתבעים השתמשו בטיפולו, והשופטת דחתה את התביעה, והורתה לתובע לשלם לנתבעים הוצאות משפט ושכר טרחת עורכי דין.