בש"פ 7465/15

תקציר

הכרעת הדין המדוברת מתייחסת לבקשה להארכת מעצרם של שני נאשמים, עד לסיום ההליכים המשפטיים נגדם. על פי סעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי, על בית המשפט להשתכנע כי מתקיימים שלושה תנאים לצורך מתן הארכה: חייבת להיות תשתית ראייתית להוכחת אשמתו של הנאשם, עילת מעצר ולא חלופת מעצר אחרת שתשיג את מטרות המעצר תוך פגיעה פחותה בחירותם של הנאשמים. במקרה דנן, אף שעוצמתן של הראיות שהציגה התביעה אינה חזקה במיוחד, חומרת העבירות הנטענות – השתתפות ישירה או עקיפה במעשי אלימות – לצד המלצתו השלילית של שירות המבחן, מצדיקות את מעצרם של המערערים עד תום משפטם. בית המשפט מצא כי הסכנה הנשקפת מהמערערים גוברת על הצורך לכבד את חירותם, במיוחד בהתחשב בחששות בדבר נוקשות אישיותו של המערער מס' 1 והפוטנציאל להסלמה בסכסוך אם ישוחרר. למרות הראיות החלשות, קבע בית המשפט כי אין סיבה משכנעת לסטות מהמלצת שירות המבחן וכי יש צורך במעצרם של המערערים. בעקבות זאת נדחה הערעור על הארכת המעצר.