עת"מ 20667-05-23

תקציר

במרכזו של פסק דין זה נסובה מחלוקת הנוגעת לשימוש בהליך הקצאות מקוצר להקצאות קרקע ובנייה ללא פיצוי מצד הרשויות המקומיות. נוהל זה מפורט בחוזר מנכ"ל משרד הפנים 5/2001, המפרט את ההנחיות למקרים כאלה. החוזר מציג שלושה מסלולים להקצאה: הנוהל הרגיל, הנוהל המקוצר ובקשה להקצאה מיידית משר הפנים במקרים של דחיפות. האחרון נועד לנסיבות חריגות ואינו גובר על ההליך הרגיל. במקרה ספציפי זה טענו העותרים כי יש לבטל את השימוש בהליך המקוצר, שהביא להקצאת מקרקעין למשיבה מס' 2. בית המשפט הסכים עם העותרים, תוך ציון מספר נימוקים. ראשית, הצורך של המשיבה מס' 2 בהקצאה לא היה דחוף דיו כדי להצדיק את ההליך המקוצר, מה גם שמדובר בצורך ידוע וצפוי. שנית, אילוצי הזמן להם טענה המשיבה מס' 1, הרשות המקומית, היו תוצאה של התנהלותה שלה וניתן היה להימנע ממנה. בכך פסק בית המשפט לטובת העותרים, וביטל את ההחלטה להקצות את הבניין למשיבה מס' 2 בהליך המקוצר. משכך, חויב המשיב מס' 1 לשלם לעותרים הוצאות ודמי שכירות בסך כולל של 15,000 ₪.