ת"א 3032/08

תקציר

השופט במקרה זה החליט לדחות את התביעה על הסף על סמך הטיעונים שהציגו המבקשים והחקירות שנערכו. המבקשים הגישו לבית המשפט כתב ויתור חתום על ידי המשיב, המונע מהם לתבוע את המבקשים או כל חברה קשורה. השופטת ראתה בכתב הוויתור חוזה מחייב והדגישה כי המשיב לא טען לפגם כלשהו בחתימה על מסמך זה. השופטת דחתה גם את פרשנותו של המשיב לכתב הוויתור, וקבעה כי היא אינה עולה בקנה אחד עם הלשון בה נעשה שימוש ועם הנסיבות שהובילו לחתימתו. יתר על כן, השופטת הדגישה כי המבקשים נופלים בגדר כתב הוויתור, ולכן טענת המשיב נגדם אינה תקפה. השופטת טענה כי אין לפגוע בזכות הגישה לערכאות, אף שהיא מוכרת כזכות יסוד, וניתן לדחות את התביעה על הסף אם לתובע לא היה סיכוי לקבל את הסעד המבוקש. במקרה זה, גם אם העובדות שהוצגו בתביעה היו נכונות, לא ניתן היה לבסס טענה משפטית או יריבות כנגד המבקשים. עוד ציינה השופטת כי המשיב נמנע מלגלות את כתב הוויתור, דבר המטיל ספק באמינותו ובתום לבו. בנוסף, מצאה השופטת כי המשיב לא קבע כל התחייבות אישית או חוזית מצד המבקשים. גם טענות עובדתיות חדשות שהעלה המשיב בתגובה לבקשת הדחייה נמצאו בלתי רלוונטיות, שכן הן לא הוצגו בתביעה הראשונית וחייבו את רשות בית המשפט. לבסוף, הגיעה השופטת למסקנה כי המשיב לא סיפק כל טיעון או מסמך שיש בהם כדי להביא לתוצאה שונה, ועל כן התביעה תידחה ללא משפט מלא. המשיב חויב בהוצאות המבקשים, בסך 25,000 ₪ בתוספת מע"מ.