תא"מ 69691-02-20

תקציר

בית המשפט פסק לטובת עורך הדין הנתבע במחלוקת על שכר טרחה. התיק נסוב סביב הסכם שכר טרחה בין התובע לנתבע, במסגרתו הסכימה הנתבעת לטפל במחיקת חובותיו וביטולו של התובע, וכן בענייני משפט פלילי ושיקום. התובעת טענה כי הנתבעת לא ביצעה פעולות משמעותיות כלשהן וביקשה לבטל את ההסכם מבלי לשלם את מלוא שכר הטרחה. עם זאת, בית המשפט מצא כי הנתבע אכן ביצע פעולות שונות וכי התובע לא הוכיח כל רשלנות או חוסר יושרה מצד הנתבע. על פי תנאי ההסכם, הלקוח חויב לשלם את מלוא שכר הטרחה גם אם הפסיק את הייצוג. עם זאת, בית המשפט קבע כי הלקוח יכול לסיים את ההתקשרות עם עורך הדין בכל עת, כל עוד הייתה לו סיבה "הוגנת" והוא פעל בתום לב. במקרה זה, בית המשפט קבע כי חוסר שביעות הרצון של התובע מהתקדמות התיק שלו היה סיבה לגיטימית להחליף עורך דין, מה גם שחוסר שיתוף הפעולה שיוחס לתובע עיכב את התקדמות התיק. בית המשפט התייחס לפסקי דין קודמים שפסלו סעיפי שכר טרחה דומים כאשר הייצוג הופסק מוקדם ובתום לב. מאחר והתובעת שילמה כבר 16,833 ₪ (כולל מע"מ), ובהתחשב בפעולות שנקטה הנתבעת, קבע בית המשפט כי סכום זה ראוי ותואם את היקף הפעולות שננקטו. התובע לא הביא כל ראיה לרשלנות או חוות דעת מומחה לגבי השכר הנהוג עבור שירותים אלה. לפיכך, דחה בית המשפט את התביעה והורה לתובע לשלם לנתבע 4,000 ₪ שכר טרחת עורך דין בתוך שלושים יום.