ע"א 183/69

תקציר

פסק הדין דן בפיטוריו של עובד עירייה שפוטר שלא כדין על ידי ראש העיריה מבלי לקיים את הנהלים הקבועים בפקודת העיריות. העובד המשיך לעבוד אך לא שולמה לו משכורתו. המקרה נסוב סביב ההשלכות של הפיטורים החריגים והאם יש לראות בהם בטלים ומבוטלים או רק ניתנים לביטול. בית המשפט העליון קבע כי הפיטורים אינם תקפים בשל פגיעה בעקרונות הצדק הטבעי. פסק הדין מדגיש כי פיטורין ללא הסמכה מתאימה אינם בטלים ומבוטלים מטבעם, אלא ניתנים לביטול. רק לבג"ץ יש סמכות לבטל פיטורים כאלה. עד לביטולו, הפיטורים עומדים, והעובד אינו זכאי לתשלומי שכר כלשהם. גישה זו עולה בקנה אחד עם מסורת המשפט הציבורי הקונטיננטלי. עם זאת, המשפט הישראלי, בהשפעת המשפט המקובל האנגלי, מכיר במושג הבטלות המוחלטת בגין הפרות מסוימות. בית המשפט, בראשות השופט זוסמן, מגיע למסקנה כי פגיעה בעקרונות הצדק הטבעי מהווה חריגה מסמכות והופך את הפיטורים לבטלים ומבוטלים. פסק דין זה מבטיח כי נושיו של העובד יוכלו לעקל את שכרו לצורך פירעון. השופט זוסמן מדגיש את הצורך בחקיקה ברורה שתמנע בלבול מושגי ותבטיח סימטריה במערכת המשפט. השופט מני והשופט כהן מסכימים עם פסק הדין, ומדגישים כי פגיעה בצדק הטבעי שקולה לחריגה מסמכות ואינה מחייבת ביטול נפרד. כהן מוסיף כי אין להעניש את נושיו של העובד על פיטוריו שלא כדין של העובד וכי על העירייה לשאת באחריות לניהול כושל של כספי ציבור. לפסק הדין השלכות על המשפט הציבורי ועל הפעולה המנהלית, והוא מדגיש את חשיבותם של עקרונות הצדק הטבעי ואת תוצאות הפרתם. החלטת בית המשפט תורמת להתפתחות המשפט המנהלי הישראלי ולבירור ההשלכות המשפטיות של פעולות מנהליות חריגות.