רע"פ 4330/05

תקציר

במקרה משפטי זה, על צו הריסה שהוצא בנובמבר 2003 נגד מבנה בשטח של 400 מ"ר שנבנה ללא היתר באזור אלעוקבי ערער המבקש. הצו התבסס על תצהיר של מתכנן המחוז ונחתם לאחר התייעצות עם נציג שר המשפטים. המבקש ביקש לבטל את הצו בבית משפט השלום בבאר שבע, בטענה כי בניית הבניין הושלמה עד למועד הגשת התצהיר, ולכן אין צורך בהריסה. עם זאת, בית המשפט אישר את הצו, וציין ראיות לכך שנכון ליום 24.11.2003 לא היו בבניין מאפיינים גמורים כמו גג וחלונות, ולכן התקיימו כל התנאים החוקיים לצו. המבקש ערער לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, חזר על כך שהצו לא היה נחוץ כדי למנוע עובדה מוגמרת וערער על היעדרותו של מתכנן המחוז לחקירה נגדית. עם זאת, בית המשפט המחוזי דחה את הערעור בקובעו כי הבנייה לא הושלמה בעת הגשת התצהיר, ודי היה בקיומו של התצהיר מבחינה משפטית גם אם המתכנן לא נכח לחקירה. גם ערעורו הבא של המבקש נדחה, שכן בתי המשפט הגיעו למסקנה כי הצו תואם את סעיף 238א לחוק התכנון והבניה, שמטרתו לבלום בנייה בלתי חוקית. הדוקטרינה אינה מחייבת את ביטול הצו, אלא אם הבנייה הייתה חוקית או מיותרת כדי למנוע פיתוח בלתי מורשה נוסף. מאחר שהמבקש לא הצליח לבסס עילות אלה, הבקשה וכל עיכוב ביצוע נדחו בסופו של דבר, דבר המחזק את צו ההריסה המנהלי.