ת"א 53385-12-21

תקציר

התובע הגיש תביעה כנגד הנתבע בטענה לנזקים שנגרמו כתוצאה מתאונה שאירעה ביום 9.11.2012. הנתבעת לא הגישה כתב הגנה, מה שהוביל לדחיית התביעה. התובע הגיש תביעה חדשה שנה לאחר מכן, שגם היא נדחתה מחמת חוסר מעש. הנתבעים טענו כי התביעה התיישנה על הסף, שכן הוגשה מעבר לתקופת ההתיישנות. מנגד, טען התובע כי יש לחשב את תקופת ההתיישנות ממועד בירור נזקיו על ידי המוסד לביטוח לאומי, וכי הנתבעים החמיצו את ההזדמנות להעלות את טענת ההתיישנות קודם לכן. בית המשפט קבע כי עילת התביעה קמה במועד התאונה וכי תקופת ההתיישנות לא הוארכה מעבר למועד דחיית התביעה הראשונה. עוד נקבע כי הנתבעים העלו את טענת ההתיישנות בהזדמנות הראשונה, והיא בבקשת הדחייה על הסף. יתר על כן, בית המשפט הדגיש כי התובע הפגין חוסר שקידה במימוש זכויותיו, שכן איפשר שיהוי מופרז בשתי התביעות. בסופו של דבר, בית המשפט קבע כי התביעה התיישנה והורה לתובע לשאת בהוצאות הנתבעים. ההחלטה ניתנה בהעדר הצדדים ביום 6.3.2023.