עע"מ 9023/14

תקציר

פסק הדין מתייחס לערעור בעניין הדיון הנוסף שקיימה ועדת המכרזים לאחר פסק דין קודם של בית המשפט. המערערת טענה כי השימוע לא היה מספק, בנימוק של עיכוב בתמלילים והיעדר מענה בזמן לפניותיה. למרות טענות אלה, מצא בית המשפט כי הליך השימוע היה מקיף ואיפשר למערערת להציג את טענותיה ביסודיות. הסוגיה העיקרית נסובה סביב הערכת שווי נכס, כאשר הערכות שונות ניתנו על ידי נוימן, קוט מטעם המערערת וכהן. המערערת טענה כי הערכת השווי הגבוהה יותר של כהן הייתה שגויה, והעריכה יתר על המידה את שווי הנכס מבלי להתחשב בנושאים כמו הנחת התב"ע השגויה והאלימות בשכונה. עם זאת, גם לאחר בדיקת השמאי הממשלתי, הערכת השווי של כהן נותרה בגדר סבירות. בית המשפט ציין כי המערערת לא סיפקה שומה חלופית מוצקה, דבר המערער את מעמדה. יתר על כן, נושא האלימות נשקל בהערכות השווי, אך אין ראיות ממשיות המצדיקות סטייה מהערכתו של כהן. החלטת ועדת המכרזים שלא להעניק את המכרז למערערת התבססה על שונות משמעותית בין הצעתה לבין השווי המוערך של הנכס, דבר המעיד על תהליך קבלת החלטות מנומק. המערערת ערערה גם על ההוצאות המשפטיות שנפסקו, אשר בית המשפט אישר, ולא ראה בסיס לשנות את מה שנראה סביר. אשר על כן, הערעור נדחה במלואו, תוך הטלת הוצאות נוספות על המערערת בגין המשיבים.