בש"פ 2602/09
החלטה עליון
תקציר
הכרעת הדין האמורה היא ביחס למקרה בו נתפס המערער עם כמות גדולה של הרואין ולאחר מכן הודה בהחזקת הסם. הערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים לעצור את המערער עד תום ההליכים המשפטיים נגדו באשמת החזקת סם מסוכן לא צלח. המערער טען כי זכויותיו כחשוד נפגעו, הודאתו נגבתה שלא מרצונו והיו סתירות משמעותיות בדיווחי חקירתו. עם זאת, השופט קבע כי קיימות די ראיות לכאורה, לרבות הודאתו של המערער ודו"חות המשטרה הפלסטינית, כדי להצדיק את המעצר. השופט הכיר בטענות המערער בדבר הפרות וסתירות, אך קבע כי יש להתייחס לעניינים אלה בהליך העיקרי. השופט הצביע גם על הרשעותיו הקודמות של המערער בעבירות סמים ועל המסוכנות הנשקפת ממנו לחברה, ההופכת אותו לבלתי כשיר לשחרור בערבות או כחלופה למעצר בית. תחת זאת, הורה השופט לזרז את המשפט כדי להבטיח את יומו של המערער בבית המשפט בהקדם האפשרי.
חקיקה מקושרת
בש"פ 2602/09 כמיס רמוס חאמד נ' מדינת ישראל, עליון (2.4.2009)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.