ת"א 574-06-18

תקציר

פסק דין זה נסוב סביב מחלוקת על בעלות על חלקת קרקע, בפרט 4/9 חלקים של חלקה 21 בגוש 18674. הטענה העיקרית נסובה סביב ייפוי כוח כללי נוטריוני, אשר הנתבע טוען כי זויף, ללא ידיעתו או הסכמתו. התובעת, לעומת זאת, טוענת כי ייפוי הכוח תקף ואותנטי, ומקנה זכות להעביר את המקרקעין שבמחלוקת. השופט פותח בהערכת היחסים בין הנאשמים לבין דמויות מפתח נוספות, ומציין כי הנאשם הכיר אותם היטב, לרבות עורך דינו, עו"ד נביל חלאג. נקבע כי הנתבע חייב כסף לחאלד, אם כי מקור החוב שנוי במחלוקת. השופטת בוחנת את אמיתות ייפוי הכוח ומוצאת כי טענת הנתבע כי הוא מזויף לוקה בחוסר אמינות. הדבר נתמך בעדויותיהם של הנוטריון, עו"ד שעבאן, ועו"ד חלאג, שנכחו בחתימה, וכן בעדי התביעה. כמו כן, השופט דן בחזקת התקינות המשפטית המיוחסת למסמכים נוטריוניים, ומעבירה את נטל ההוכחה לנתבע לשכנע את בית המשפט בפגם כלשהו. הנתבע לא הביא ראיות ממשיות לתמיכה בטענתו לזיוף, בעוד התובע הצליח להוכיח את תוקפו של ייפוי הכוח. השופט מתייחס גם לכמה פגמים טכניים בתהליך האישור הנוטריוני, אך מציין כי הם אינם משפיעים על האותנטיות של אימות החתימה. בנוסף, דוחה השופטת את טענת הנתבע כי העסקה הייתה משכון מוסווה, שכן היא לא הוזכרה בכתבי הטענות הראשונים וסותרת את טענת הזיוף. לבסוף, השופט פוסק לטובת התובע, מקבל את התביעה ומאפשר לעסקאות המקרקעין לעמוד. הנתבעים חויבו לשלם את שכר טרחת התובע, בעוד שבין יתר הנתבעים לא נפסקו הוצאות.