ע"א 682/87

תקציר

בתיק בית המשפט העליון שסובב סביב גניבת יהלומים בשווי של 220,000 דולר, להלן פירוט פסק הדין והשלכותיו. היהלומים נגנבו מכספת ליטוש, שטופלה על ידי המשיב אקרמן, ברשלנות של עובד קטין שמסר את המפתחות. אקרמן טען כי שותפות עם פיספיגו, הבעלים של היהלום, מתנערת מאחריותו. בית משפט קמא קבע תחילה כי לא הייתה שותפות בנוגע ליהלומים הגנובים וזיהה את אקרמן כקבלן שלא צפה את הגניבה, ופטר אותו מרשלנות. בערעור שהגישה חברת הביטוח הפניקס, ששילמה לפיספיגו 150 אלף דולר בגין ההפסד, נטען כי מעמדו הקבלני של אקרמן הופך אותו לאחראי. עם זאת, בית המשפט העליון הכיר בשותפות המבוססת על רווחים משותפים, הוצאות וטיפול משותף בהיבטים עסקיים, ובכך דחה את תווית הקבלן של אקרמן. למרות זאת, בית המשפט אישר כי לא אירעה כל רשלנות במעשיו של אקרמן, והדגיש את הנוהג המקובל בענף היהלומים ואת אמינותו של העובד הקטין המעורב עד לאירוע. כתוצאה מכך, דחה בית המשפט את תביעתה של הפניקס נגד אקרמן, אך קבע כי הפער בהוצאות המשפט שנפסקו אינו הוגן, ובכך התאים אותן כך שישקפו ציפיות מינימום. בסופו של דבר, פסק הדין הדגיש את המורכבות בהבחנה בין תפקידי קבלן לעומת חובות שותפות מגוונות במסגרת החוקית, תוך פסיקת עלויות להבטחת פיצוי הוגן בין הצדדים המעורבים.