ה"פ 43549-12-14

תקציר

השופטת, לאחר ששמעה את הטענות וחקרה את המצהירים, החליטה לדחות את הבקשה בשל איחור בהגשה ומניעיו של המבקש, השתק והתנהלותו הבלתי מושלמת. מכירת המניות המדוברת התרחשה באפריל 2012, אך המבקש טען כי הפרת ההסכם התרחשה ביוני 2014, דבר הסותר את עדותו הקודמת של המצהיר, מר בן משה. השופט קיבל את תצהירו של מר בן משה, לפיו עסקת המכר הושלמה והסכומים שהתקבלו מהווים את מלוא התמורה. עוד ציינה השופטת כי המבקש לא נקט כל פעולה במשך מספר חודשים לאחר ההפרה הנטענת ולא הציג כל דרישה בכתב למשיבים. השופטת מתחה ביקורת על חוסר תום הלב של המבקש ועל הסתירה בין הטענה הנוכחית לבין עדות קודמת, שפגעה באמינות העד ושללה את קיומן של ראיות מהימנות. יתר על כן, השופט סבר כי ניסיונו של המבקש להסביר את הסתירה אינו משכנע. בעקבות זאת דחתה השופטת את הבקשה, ביטלה את צו המניעה הארעי שניתן בדצמבר 2014 והורתה למבקש לשלם לכל משיב הוצאות בסך 4,000 ₪.