ער"מ 57603-08-21

תקציר

הערר מתמקד בהארכת המועד האחרון להגשת ערר על החלטת ועדה רפואית לעררים, כמפורט בסעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי ובתקנות הביטוח הלאומי. המערער ביקש הארכת מעצר בהתבסס על מספר גורמים: מצבו הרפואי, מצב החירום עקב נגיף הקורונה והיותו בקבוצת סיכון, וכן בורותו לגבי הצורך בהגשת ערעור פורמלי. זאת ועוד, המערער הצביע על סיכויי ההצלחה הגבוהים של הערעור בשל טעויות משפטיות רבות בהחלטת הוועדה, בפנייתו ללשכה לסיוע משפטי ובמצבו הרפואי. בית המשפט מסכים עם טענות המערער ומקבל את הערעור. בנוסף לסיכוייו הטובים של ערעור להצליח, מנמק בית המשפט את החלטתו במצבו הרפואי של המערער ובמועד פנייתו ללשכה לסיוע משפטי. עוד צוין בפסק הדין כי הפסיקה הקיימת תומכת בסמכותו של בית המשפט להאריך את המועד וכי אין בשיקול דעתו של בית משפט קמא כדי לפגוע בקבלת ערעור זה. משכך, הערעור מתקבל במלואו, והחלטת הוצאות המשפט הקודמת בסך 1,000 ₪ מבוטלת.