פר"ק 6756-09-17

תקציר

המבקשת, יצרנית ומשווקת קמח, תבעה את המשיב, מפיץ החברה במגזר הערבי, על סך 18 מיליון ₪. המשיב ביקש הגנה וטען לקיזוז של 17 מיליון ₪ בגין ביטול שלא כדין של הסכם הפצה בלעדי. הצדדים הסכימו להליך גישור שהסתיים בהסדר גישור. על פי ההסדר, הכיר המשיב בחוב של 15 מיליון ש"ח, והמבקש הסכים לתבוע פירעון רק מנכסי המשיב ולא מבעלי המניות או נושאי המשרה בו. כמו כן הסכימה המבקשת להסיר כל עיקול על נכסי המשיב. משהמשיב לא הצליח לפרוע את החוב, הגיש המבקש בקשת פירוק. המשיב התנגד וטען כי המבקש פועל בחוסר תום לב ועושה שימוש לרעה בהליכים משפטיים. נטען כי המבקשת ביקשה לממש בעקיפין את הנכסים המעוקלים, דבר שהמבקש התחייב שלא לעשות בהסדר הגישור. המשיב טען כי למבקש לא היו נכסים נוספים מלבד אלה המעוקלים ולפיכך בקשת הפירוק הינה בגדר הפרה של הסדר הגישור. בית המשפט הסכים עם המשיב. נמצא כי חובותיו של המבקש בהסדר הגישור, לרבות הימנעות ממימוש הנכסים המעוקלים, מצביעות על כוונה להגן על המשך קיומו של המשיב. בית המשפט קבע כי מטרתה האמיתית של המבקשת הייתה לעקוף את התחייבויותיה ולממש את הנכסים המעוקלים בעקיפין. מאחר שלמשיב לא היו נכסים אחרים, מצא בית המשפט כי הבקשה היא מעשה של חוסר תום לב ודחה אותה. המבקש חויב לשלם למשיב הוצאות בסך 20,000 ₪.