ת"א 69426-05-19

תקציר

התיק סובב סביב חברת א.מ.א.י נדל"ן בע"מ, שהוקמה על ידי שני זוגות לצורך רכישה ושיפוץ של מבנה מסחרי בטירת כרמל, מתוך כוונה להשכיר את חלקיו לעסקים שונים. המבקשים, ישי ואירית בנין, טוענים כי הזוג השני, משה ואילנה כהן, ניהלו את החברה באופן מפלה, תוך פגיעה בזכויותיהם כבעלי מניות. הם עותרים לבית המשפט לקבלת סעד לתיקון האפליה ומבקשים סעדים בגין הפרדת בעלי המניות. עם זאת, המשיבים מכחישים את הטענות לאפליה ומציגים טענות שכנגד, המובילות למחלוקת המחייבת את התערבות בית המשפט. בפסק הדין נקבע כי המבקשים לא הבאו ראיות מספיקות לביסוס טענתם לאפליה. יצוין כי פעילות החברה התאפיינה בחוסר ארגון, קבלת החלטות ברורה ושיתוף בעלי מניות, כאשר משה נטל את ההובלה בניהול ענייני החברה וישי נותר חסר מעש. בעוד סגנון הניהול של משה היה פגום, בית המשפט גם רואה בישי אחראי לכך שלא מילא את תפקידו כדירקטור ולא תרם לעסקי החברה. בית המשפט מכיר בקריסת היחסים בין בעלי המניות, שהביאה למשבר אמון. שני הצדדים מסכימים כי הפרדה היא דרך הפעולה הטובה ביותר, אך חלוקים על השיטה. המבקשים מבקשים תמחור פנימי, ואילו המשיבים מציעים חלוקה של נכסי החברה, דבר שבית המשפט מוצא כבלתי סביר. במקום זאת, בית המשפט מחליט כי הפרדה באמצעות תמחור חופשי, המאפשר לצדדים למכור את מניותיהם זה לזה או לצדדים שלישיים, היא הפתרון המתאים ביותר. פסק הדין מדגיש כי בקשותיהם הנוספות של המבקשים למינוי שמאים ומומחים אינן מבוססות דין, ובית המשפט לא ימנה אותן. כמו כן מונחים המועמדים להכין את עמדתם לגבי שיטת התמחור לאסיפה הכללית הקרובה. לבסוף, בית המשפט דוחה את טענת המבקשים להפליה ומדגיש כי הוצאות ההליך ייפסקו עם סיום הליך ההפרדה.