ע"א 5175/06

תקציר

במקרה שלפנינו נדונו שני ערעורים על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע שעניינו תאונה שאירעה למערער במהלך עבודתו כמנהל בחברת צמרת רפי אסרף בע"מ. בית המשפט קבע, כי הן צמרת והן חברת הביטוח שלהם חייבות לפצות את המערער בגין נזקיו שנגרמו לו מנפילה דרך לוח אסבסט שהתמוטט בעת תיקון גג. ההחלטה הראשונית ייחסה למערער רשלנות תורמת של עשרה אחוזים בשל תפקידו הניהולי ומודעותו לסיכונים פוטנציאליים. בעוד חברת הביטוח טענה כי היא אינה אחראית על פי תנאי הפוליסה, בית המשפט פירש את חוזה הביטוח לטובת הכיסוי, תוך ציון אינטרסים ציבוריים וחששות לחלוקת נזקים. בית המשפט שקל גם שלוש הערכות רפואיות של נכותו של המערער וקיבל שיעור נכות רפואית של 35.4%, אשר תורגם לנכות תפקודית של 50% בשל אופי עבודתו. הפיצוי נקבע על סך 2,714,353 ₪, לא כולל הוצאות משפט כלליות ושכר טרחת עורך דין. בערעור ערערה המערערת על הרשלנות התורמת ועל הערכת הנכות. בינתיים טענה חברת הביטוח כנגד התחייבותה וגובה הפיצוי. בית הדין לערעורים מצא לנכון להתאים את הפיצוי העתידי בגין הפסדי שכר ל-913,674 ש"ח, לתקן את הפיצוי בגין הפסדי שכר בעבר ל-615,960 ש"ח ולקבוע פיצוי בגין כאב וסבל בסך 300,000 ש"ח, תוך השארת היבטים אחרים של פסק הדין הראשוני ללא שינוי. בית המשפט הדגיש את עקרונות פרשנות החוזה ואת הצורך לשקף כראוי נזק לא ממוני. בסופו של דבר, הערעורים הסתיימו בפיצויים מתוקנים אלה, המשקפים הכרה בהוגנות פרוצדורלית, אינטרס ציבורי ואמות מידה סבירות של ציפייה בכיסוי הביטוחי.