ע"א 1784/19

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה. הערעור הוגש על החלטת בית המשפט לפסול עצמו מתיק בשל בקשת המשיב לפסול את השופט, מ' אליהו, על יסוד טענות המשיב בדבר משוחד השופט. המשיב טען כי לבן זוגו של השופט ולחברו הטוב ביותר היו יחסים קרובים עם המערער וכי ייתכן שהשופט לא יוכל להישאר חסר פניות. בית המשפט קיבל את בקשת הפסילה, וציין את החברות ארוכת השנים בין השופט לבין חברו של המשיב, למרות שהבהיר כי לקשרים אלה אין השפעה על ההחלטות שהתקבלו בתיק. המערער טען, כי החלטת בית המשפט שגויה שכן טענות המשיב בדבר משוא פנים אינן מבוססות והרצון לזמן את החבר כעד מהווה עילה לפסילה. עם זאת, המשיב הדגיש את חשיבותה של ראיה זו ואת העובדה שהקשר בין השופט לבין חברו של המשיב נחשף רק לאחרונה. לאחר ששקלה את הערעור ושקלה את הצורך לשמור על מראית עין של צדק, הסכימה ערכאת הערעור עם החלטת הערכאה הנמוכה יותר ודחתה את הערעור, תוך שהיא בוחרת שלא להתערב בהערכתו הסובייקטיבית של השופט את המצב. פסק דין זה מחזק את חשיבותה של תפיסת חוסר משוא הפנים במערכת המשפט.