בג"צ 5145/91

תקציר

פסק הדין מתייחס לעתירה שהגישו תושבי אבן יהודה נגד יישום חוק העזר לאבן יהודה (סלילת רחובות), המאפשר למועצה המקומית לחייב תושבים בהיטל בגין סלילת רחובות. העותרים טוענים כי חוק העזר לא אושר כראוי ולכן אינו תקף. הם גם חולקים על שיטת החישוב שמאחורי ההיטל, בטענה שהיא בלתי סבירה. בנוסף, הם טוענים כי הרחובות נסללו ללא היתרי בנייה כדין וכי זכותם להתנגד לשיטת הסלילה נפגעה. המשיבים, לרבות המועצה המקומית אבן יהודה ונציגי הממשלה, טוענים כי חוק העזר אושר כדין וכי שיטת החישוב סבירה. עוד הם טוענים כי היתרי הבנייה ניתנו כדין וכי העותרים התמהמהו בהגשת עתירתם. בג"ץ קבע כי אישור הממונה על המחוז אינו נדרש לחוק העזר, שכן הוא משרת אותה מטרה כמו אישור שר הפנים. בית המשפט מצא את שיטת החישוב סבירה וקיבל את טענת המשיבים כי איחור הגשת העתירה פגע בטענותיהם. יתר על כן, השופטים הסכימו כי היתרי הבנייה הוצאו על פי תוכניות תקפות, אך זכותם של העותרים להתנגד לשיטת הסלילה אכן נפגעה. העתירה נדחתה, והעותרים חויבו לשלם שכר טרחה לכל המשיבים.