בר"ע 22796-04-21

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את בקשת רשות הערעור מבלי לשמוע כלל את תגובת המשיב. הואיל ונקבע כי על ערכאות הערעור להתערב לעיתים רחוקות בהחלטות הנוגעות למתן סעד ביניים, מוטב להשאיר את שיקול הדעת בעניין זה לבית המשפט הפרוצדורלי. המבקשים לא סיפקו נימוקים משכנעים להתערבות בית המשפט במקרה זה, למרות טענותיהם המנסות להבחין בין נסיבותיהם לבין אלה שבמקרה דומה (אבישי). את הבקשה לסעד זמני במקרה זה, שעניינה עובד המסרב לעמוד בהנחיות הקשורות לקורונה, לרבות חיסון או תוצאות בדיקה שליליות תכופות, מוטב להשאיר לשיקול דעתו של בית הדין האזורי. החלטת בית הדין האזורי לצדד במשיב מוצדקת, בהתחשב בקונצנזוס בין רשויות הבריאות לבין ועד העובדים במקום העבודה המאורגן. זאת ועוד, אין די בטיעוני המבקש ובראיות הנוכחיות שהוצגו בהליך הזמני, שכללו תצהירים וחוות דעת מצומצמת, כדי להטות את החלטת בית המשפט, במיוחד בהתחשב בנסיבות החריגות של המגפה. בית המשפט מציין כי בחינה מקיפה של הסוגיות העובדתיות והמשפטיות הכרוכות בכך צריכה להישמר להליך העיקרי. המשיב מוזמן למצוא פתרון חלופי למבקש, ומומלץ לבית המשפט המחוזי לזרז את התיק העיקרי. בנוסף, מצבה הדרמטולוגי של המבקשת, שמנע ממנה תחילה להתחסן, נפתר מאז, ואין מניעה שהיא תקבל את החיסון. פסק דין זה אינו מתעמק בזכויותיהם ובטענותיהם של שני הצדדים בדבר היעדרותו של המבקש מהעבודה, ומשאיר אותם למשפט העיקרי. לבסוף, מאחר שלא התבקשה תגובה, אין צו להוצאות, ובקשת רשות הערעור נדחית.