ת"א 49782-11-15

תקציר

התובעים, שהיו נוסעים בחברת תעופה המופעלת על ידי הנתבעת, תבעו פיצויים לאחר שטיסתם חזרה לישראל מלובליאנה שונתה מטיסה ישירה, שהייתה אמורה להמריא בשעה 18:05, לטיסה עם עצירת ביניים, שהמריאה בשעה 00:25. משמעות השינוי בזמן היציאה הייתה שהנוסעים נאלצו לעזוב את מקום הלינה שלהם מוקדם יותר, מה שלמעשה קיצר את חופשתם ב-6.5 שעות. הסיבות לשינוי נבעו מהחלפת המטוס שתוכנן במקור במטוס קטן יותר, מה שהוביל לרישום יתר. הנתבעת טענה כי התובעים אינם זכאים להטבות כלשהן משום שלא התייצבו לטיסה המקורית. עם זאת, השופט קבע כי אין מדובר בטיעון סביר, שכן הנוסעים מילאו אחר הוראות הנתבעת להתייצב לטיסה מוקדמת יותר. עוד קבעה השופטת כי מאחר שהתובעים לא ויתרו מרצונם על מושביהם והנתבעת לא ניסתה למצוא מתנדבים, הנוסעים זכאים לפיצוי לפי התוספת הראשונה של החוק החל. בנוסף, קבעה השופטת כי טענת הנתבעים כי שינוי הטיסה נבע מנסיבות שאינן בשליטתם, אשר יפטרו אותם מתשלום פיצויים, לא הוכחה דיה. לפיכך, כל תובע היה זכאי לפיצוי בסך 2,070 ₪ בגין שינוי המראת הטיסה ותוספת של 750 ₪ כפיצוי לדוגמה. סך הפיצוי שנפסק לכל תובע עמד על 2,820 שקל, והפיצוי הכולל לכלל התובעים עמד על 39,480 שקל, בצירוף הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 5,000 שקל, והחזר אגרת בית המשפט ששולמה בעת פתיחת ההליך, בסך 1,225 שקל. הנתבע חויב לשלם פיצוי זה בתוך 30 יום, אחרת יצטברו הפרשי הצמדה וריבית ממועד פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל. לבסוף, קבע השופט כי על הנתבע לשלם את המחצית השנייה של אגרת בית המשפט, בסך 30,705 שקל, בתוך 30 יום מיום קבלת דרישת התשלום מהמזכירות. לנוסעים ניתנה זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בלוד בתוך 45 יום מיום מתן פסק הדין.