ע"פ 31608-04-24

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את הערעור על פסק הדין. טענתו של המערער כי לא היה למשטרה חשד סביר לעצור ולערוך חיפוש ברכבו לא צלחה, שכן למשטרה עומדת הזכות לבקש הזדהות ולעיין במסמכים רלוונטיים ללא חשד סביר. זאת ועוד, עדותם של השוטרים כי הריחו סמים הקימה חשד סביר לעבירת סמים, ונתנה להם סמכות לערוך חיפוש ברכב. החיפוש אושר גם בהסכמת המערער, והסמים שנמצאו ברכב התקבלו כראיה על ידי המערער עצמו במהלך עדותו. טענות אחרות בדבר פגיעה בזכות ההיוועצות במהלך השיהוי והחקירה במשטרה, וחזקת השימוש בסמים אישיים, נדחו אף הן, שכן בית משפט קמא לא ביסס את פסק דינו על אמירות אלה, וכמות הסמים עלתה על הכמות הנשקלת לשימוש עצמי. באשר לערעור על גזר הדין, החריגה החמורה ממדיניות הענישה הנהוגה תידון עד לקבלת תסקיר מעודכן של שירות המבחן, עד ליום 15.7.2024, לגבי עניינו של המערער ונסיבותיו האישיות. פסק הדין החלקי יוגש לבאי כוח הצדדים ולשירות המבחן.