רע"א 5069/13
החלטה עליון
תקציר
פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשת רשות ערעור על סכסוך על רישום בית משותף. המבקש, שרכש דירה בבניין הרשום כבית משותף, טען כי קיים פער בין הרישום לבין המתווה בפועל. הם ביקשו שהמפקח על המקרקעין יתקן את הרישום מבלי לפעול לפי הנוהל הרגיל הקבוע בתקנות המקרקעין. פסק הדין מסכם את ההיסטוריה של התיק, שכלל ערעורים רבים של המבקש, תחילה לבית המשפט הגבוה לצדק, לאחר מכן למפקח על רישום המקרקעין, לאחר מכן למפקח על רישום המקרקעין ולבסוף לבית המשפט המחוזי. כל הערכאות פסקו נגד המבקש. בקשת רשות הערעור בפני בית המשפט העליון מעלה שאלה משפטית בדבר סמכותו של המפקח על המקרקעין ליזום מיוזמתו תיקונים בטאבו. עם זאת, פסק הדין דוחה את הבקשה ומדגיש את הצורך בהליך הוגן ואת סמכויותיהן המוגבלות של הרשויות המנהליות. תפקידו של המפקח הוא לתקן רישומים על פי בקשה ובהודעה מתאימה, כמפורט בסעיף 145 לחוק המקרקעין. אמנם ייתכנו מקרים חריגים שבהם המפקח יכול לפעול מיוזמתו, אך אין זה אחד מהם. פסק הדין מדגיש את הצורך בהליך יסודי ואת חוסר תחולתו של עקרון החוקיות המינהלית במקרה זה.
רע"א 5069/13 אילן זלינגר נ' הממונה על המרשם, עליון (27.8.2013)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.