רע"פ 1710/02
החלטה עליון
תקציר
המבקש, שהורשע בעבירות מס, מבקש רשות ערעור על העונש שנגזר עליו בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו. בית משפט השלום הרשיע את המבקש ב-23 עבירות לפי חוק מס ערך מוסף בגין ניכוי תשומות שלא כדין באמצעות חשבוניות פיקטיביות, וב-12 עבירות בגין אי הגשת דוחות תקופתיים. המבקש זוכה מארבע עבירות נוספות מחמת הספק. בית משפט השלום גזר על המבקש 30 חודשי מאסר בפועל, 12 חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 150 אלף שקל. בית המשפט המחוזי הפחית את הקנס ל-100,000 ₪. כעת מבקש המבקש מבית המשפט העליון להקל עוד יותר בעונש, בטענה כי יש צורך בקריטריון ברור לקביעת מאסר על פני קנסות שלא שולמו, וכי העונש המוטל מופרז בהשוואה למקרים דומים של עבירות מס. המדינה מתנגדת לכל הפחתה נוספת, ומציינת כי הערכאות הנמוכות יותר מתחשבות במצבו המשפחתי של המבקש ובחומרת העבירות. לאחר עיון בפסקי הדין של הערכאות הנמוכות יותר, בית המשפט העליון אינו מוצא עילה להתערב, נוכח פעולות המרמה של המבקש וההזדמנויות לפתור את העניינים מול רשויות המס. לפיכך, בקשת רשות הערעור נדחית, תוך שמירה על העונש הקיים.
חקיקה מקושרת
רע"פ 1710/02 אלעוברה סאלם נ' מדינת ישראל, עליון (23.5.2002)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.