על"ע 1555/02

תקציר

ערעורו של עורך דין ישראלי, המערער, נדחה על ידי בית הדין הארצי למשמעת של לשכת עורכי הדין בפסק דין שניתן על ידי המשנה לנשיא ט' אור, השופטת א' חיות והשופטת ס' ג'ובראן. עורך הדין הורשע חמש פעמים על ידי בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין במחוז תל אביב בגין התנהגות מקצועית בלתי הולמת ורשלנות בשלושה מקרים שונים (כתב התביעה, פרשת הפיצוי הכספי ומכירת הדירה), וערער פעמיים (בד"א 26/00 וב"פ 47/00) על הרשעות אלה לבית הדין הארצי, שנדחו. בד"א 26/00 אישר בית הדין הארצי את קביעת בית המשפט המחוזי כי המערער הפר את חובתו כעורך דין בשלושה אירועים שונים – אי הגשת כתב תביעה במועד, הזנחת בקשת הלקוח להשיב את תיקו ואיחור ברישום מכירת דירה ומשכנתא מבלי ליידע את הצדדים המעורבים. ברע"א 47/00 דחה בית הדין הארצי גם את ערעורו של המערער על הרשעתו בשני אירועים נוספים – הליכי הוצאה לפועל, בהם גבה כספים עבור חברה אך לא העביר אותם, ופרשת צ'קים, בה משך מחשבונו שיקים שלא כובדו עקב חדלות פירעון. המערער הודה באישומים אלה בבית המשפט המחוזי, אך ניסה לחזור בו מהודאתו, אותה דחה בית המשפט תוך הסתמכות על כללים פרוצדורליים. בית הדין הארצי אף החמיר את עונשו של המערער מ-12 חודשים ל-18 חודשים, עם שישה חודשי השעיה בפועל, וקבע כי הצטברות עבירות המשמעת שלו ואופיין חמורות. ערעורו של המערער לבית המשפט העליון, בניסיון להפוך את פסק דינו של בית הדין הארצי, לא צלח, והוא חויב לשלם את הוצאות המשיב.