ת"ק 60774-03-23

תקציר

פסק הדין עוסק בתביעה על סך 34,000 ₪ שהוגשה נגד מדינת ישראל ושני שוטרים ישראלים על ידי נהג שנעצר בטענה שלא עצר בתמרור עצור. התובע טען כי השוטרים התרשלו באכיפת החוק משום שלא יכלו לראות את תמרור העצור ממקומם ועיכבו אותו שלא כדין למשך שלוש שעות, מה שגרם לו להחמיץ כנס באיטליה, גרם לו לאבד הכנסה ואילץ אותו לסבול מטרד משמעותי ועוגמת נפש כתוצאה משימוש בתחבורה ציבורית. עם זאת, השופט דחה את התביעה מכמה סיבות. ראשית, השופט מצא כי טענת התובע בדבר מעצר של שלוש שעות אינה מתיישבת עם אמירתו הקודמת בערעור לבית המשפט לתעבורה, שם הזכיר כי נהג ברכבו במשך ארבע שעות לאחר האירוע. שנית, השופט קבע כי התובע לא הצליח להוכיח את טענתו לאכיפה רשלנית, שכן הוא לא הציג כל ראיה חזותית מנקודת מבטם של השוטרים שתתמוך בטענתו כי לא יכלו לראות את תמרור העצירה. שלישית, השופטת מתחה ביקורת על התנהגותו הבלתי משתפת פעולה של התובע במהלך עצירת התנועה, שגרמה לעיכובים מיותרים. רביעית, השופט קבע כי התובע לא הוכיח כל עוולה או התנכלות במהלך השימוע המנהלי שלו וההחלטה לשלול את רישיונו לאחר מכן. לבסוף, השופט הגיע למסקנה כי הנזקים הנטענים לא הוכחו, כאשר התובע לא הביא כל ראיה לנסיעה באיטליה או לביטולים כלשהם, וטיעוניו בנוגע לשימוש בתחבורה ציבורית סתרו את דבריו הקודמים בערעור לבית המשפט לתעבורה. בסופו של דבר, התביעה נדחתה, ולא נפסקו הוצאות למי מהצדדים.