ת"א 29289-12-11

תקציר

זהו סיכום פסק הדין. פסק הדין דן בבקשה למינוי כונס נכסים מן היושר לביצוע פסק דין בעניין מימוש אופציה לרכישת נכס מקרקעין, ובבקשה שנייה לעכב את ההחלטה על המינוי עד לקבלת החלטה בתובענה נפרדת. התביעה מבקשת להצהיר כי פקעה האופציה. בית המשפט מתייחס תחילה לשאלה האם יש לו סמכות להכריע בטענת הנתבעים כי פקעה האופציה לאחר מתן פסק הדין ומגיע למסקנה שכן, בהינתן שהמחלוקת העובדתית בין הצדדים מצומצמת ואינה מחייבת הליך משפטי נפרד לבירור. לאחר מכן, בית המשפט בוחן האם האופציה מומשה בהתאם לפסק הדין ומוצא כי כך היה. בית המשפט מציין כי התובעת הפקידה אצל עורך דינה את הכספים הדרושים למימוש האופציה בחשבון נאמנות ולאחר מכן העבירה אותם לאוצר בית המשפט העליון בהקדם האפשרי, בהתאם להנחיות בית המשפט. בית המשפט דוחה את טענות הנתבעים כי האופציה לא מומשה כראוי, ובכלל זה כי הכספים לא הופקדו אצל הנאמן, עו"ד שניצר, שכן שני הצדדים היו מודעים לכך שהוא אינו יכול לכהן בתפקיד זה. כמו כן, בית המשפט מוצא כי הנתבעים פעלו בחוסר תום לב, בניסיון לסכל את ביצוע פסק הדין. פעולות הנתבעים, כגון אי מחיקת הערות ממרשם המקרקעין ואי השלמת רישום הנכס על שם הנתבע השני, מצביעות על כוונה לעכב את המכירה. לפיכך, מינוי כונס נכסים מן היושר מוצדק שיפקח ויאכוף את הפעולות הנובעות ממימוש האופציה. בית המשפט דן גם בבקשת הנתבעים לעכב את ההליכים ודוחה אותה, בציינו כי המשך השיהוי בביצוע חוזה המכר גורם נזק משמעותי לתובע. לבסוף, בית המשפט ממנה את עו"ד אברהם פרץ כצד שלישי בלתי תלוי לשמש ככונס נכסים, להטיל עליו את ביצוע פסק הדין וחוזה האופציה ולהבטיח את שיתוף הפעולה של הנתבעים. הנתבעים נדרשים לשאת בהוצאות התובע ובשכר טרחת עורך דין.