ע"א 8052/19

תקציר

הכרעת הדין במקרה דנן עניינה של המערערת בערעור על מספר החשבוניות הפיקטיביות ועל הטלת כפל מס בגין חשבוניות אלה. תחילה קבע בית המשפט המחוזי כי על המערער לשלם מע"מ וכפל מס בגין 66 חשבוניות פיקטיביות, אך המערער טען כי יש לחייב אותו רק ב-32 חשבוניות בהן הודה בהליך הפלילי. בית המשפט הדגיש את אחריותו של מנהל מע"מ לספק תשתית עובדתית איתנה בבואו להטיל כפל מס בשל אופיו המעין-עונשי. חרף הטענות, המשיב לא הצליח להוכיח די הצורך כי המערערת הוציאה חשבוניות פיקטיביות מסוימות הקשורות לחברות רסולי. בית המשפט מצא כי ראיות המשיב אינן מספיקות תחת מבחן "מאזן ההסתברויות" הנדרש. זאת ועוד, בית המשפט דחה את טענת המשיב בדבר טעות סופר במספר החשבוניות. לפיכך, פסק הדין הגביל את אחריותו של המערער ל-32 החשבוניות בהן הודה. עם זאת, בית המשפט קיבל את ערעורו הנגדי של המשיב, בקובעו כי אין להפחית מכפל המס בגין 32 חשבוניות אלו, שכן לא היו נסיבות יוצאות דופן המצדיקות הפחתה כזו. בית המשפט הוסיף וקבע כי הרשעתו הפלילית של המערער אינה מצדיקה הפחתה ודחה את הטענות בדבר הוצאת הודעת המס ללא רשות ואכיפה בררנית. בסופו של דבר, ההחלטה הביאה לחיוב המערערת בכפל מס מלא בגין 32 החשבוניות, מבלי להטיל עלויות נוספות על מי מהצדדים.