בר"ע 36959-06-15

תקציר

במקרה משפטי זה, בית הדין הכיר בכך ששני הצדדים היו תחת צו הרחבה המחייב את המעסיק, המשיב, להפריש לפנסיה לעובדים, החלה באופן ספציפי על ענף הניקיון. עם זאת, המעסיק לא יכול היה לבצע הפרשות אלה בשל היעדר קרן פנסיה מתאימה למבקש, מבקש מקלט סודני בישראל. בהסתמך על תקדים מבוסס, קבע בית הדין כי במצבים בהם לא ניתן למעסיק להפריש לקרן פנסיה, זכאי העובד לפיצוי השווה להפרשות שהיה צריך לבצע. המקרה עסק בתביעות נוספות של המבקשת, לרבות ניכויי שכר לא ראויים, החזרים חלקיים בגין הוצאות נסיעה בשבתות ובחגים ופיצויים בגין הלנת שכר. בית הדין דחה את טענותיו בדבר הלנת שכר, אך קיבל חלקית את טענותיו הנוגעות לניכויי שכר והחזרי הוצאות נסיעה, והחזיר אותן לדיון נוסף. אשר להפרשי שכר שלא שולמו, חויב המשיב לשלם סכום מסוים בתוספת ריבית. בית המשפט אף הורה למעסיק לשלם את שכר טרחת עורך דינו של המבקש, תוך שהוא מותח ביקורת על היעדר מענה ענייני של המשיב לטענות.