עפ"ת 13950-04-18

תקציר

בית המשפט החליט שלא לבטל את פסק הדין שניתן בהיעדרו של הנאשם, שלא התייצב לדיון ללא הצדקה. השופט מפנה למספר מקרים קודמים לתמיכה בהחלטה זו, ומדגיש כי לא ניתן להצדיק היעדרות בשל פגמים במשרה או טעויות בתום לב. זאת ועוד, טענת הנאשם כי הרכב המדובר לא היה ברשותו בעת ביצוע העבירה אינה משכנעת ואינה מפריכה את חזקת הבעלות הסטטוטורית. המסמכים שהציג הנתבע לתמיכה בטענה זו נחשבים כבלתי מספקים ובלתי מספקים. הואיל והנאשם לא הוכיח כי היעדרותו הייתה מוצדקת או כי נגרם לו עיוות דין, פסק הדין שניתן בהעדרו עומד בעינו. בנוסף, בית המשפט מוצא כי העונש שהוטל הולם בהתחשב בעברו התעבורתי של הנאשם ובעובדה שהייתה לו גישה לנהג. הערעור נדחה, ועיכוב הביצוע בפסק דינו של בית משפט קמא מוסר.