עת"מ 19218-11-20

תקציר

העותרים הגישו עתירה נגד שומות הארנונה שהוציאה העירייה עבור יחידות המשרדים שלהם, שהיו ברמת המעטפת ולכאורה אינן ראויות לשימוש. העירייה טענה כי יש לדחות את העתירה מחוסר סמכות עניינית ובשל שיהוי הגשת העותרים. כמו כן הוגשה הודעת הבהרה בנוגע לחישוב השטחים החייבים במס, שנדחתה על ידי בית המשפט כניסיון להעלות טענות חדשות. לגופו של עניין, בית המשפט קבע כי מצבם הפיזי של הנכסים אינו שנוי במחלוקת וכי היחידות אכן היו ברמת המעטפת. עם זאת, בית המשפט מצא כי השאלה האם היחידות ראויות לשימוש, כפי שנטען על ידי העירייה, היא מחלוקת עובדתית שתכריע בוועדת הערר הכללית לארנונה. בית המשפט הדגיש כי יש לבחון את המושג "בניין" לצרכי מס באמצעות מבחני סעיף 330 לפקודת העיריות. מאחר שטענות העותרים התאימו יותר לוועדת הערר, נדחתה העתירה. העותרים חויבו לשלם לעירייה הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.