ת"א 65612-05-20

תקציר

התובע, שהוא הבעלים הרשום של הזכויות במגרש 15, הצליח לעתור לבית המשפט בבקשה למתן צו מניעה שיאסור על הנתבעים לבצע עבודות בנייה כלשהן במגרש. הנתבעים, שהם יורשיו של הבעלים הקודם, טענו כי זכות חלוקה והסכם שיתוף מקנים להם זכות לבנות על המגרש ללא הסכמת התובע. עם זאת, בית המשפט מצא כי לא לפסק החלוקה ולא להסכם השיתוף הייתה השפעה משפטית על זכויותיו של התובע, שכן שניהם נעשו ללא מעורבותו ולא נרשמו בפנקסי המקרקעין. כמו כן, הסכם השיתוף לא נערך בין כל בעלי הזכויות במגרש, כנדרש בחוק. לפיכך קבע בית המשפט כי בהיעדר הסכם שיתוף תקף, חל כלל ברירת המחדל של בעלות משותפת, לפיו זכויותיו של כל בעלים משתרעות על כל חלק במקרקעין. כל בנייה על הקרקע ללא הסכמת כל הבעלים מהווה אפוא פגיעה בזכויות הבעלים. גם טענת הנתבעים כי רשויות התכנון העניקו להם היתר בנייה נדחתה, שכן פסיקת בית המשפט מבוססת על דיני הקניין ולא על דיני התכנון. לבסוף, דחה בית המשפט את טענת הנתבעים כי היה על התובע לעתור לפירוק שיתוף במקום צו מניעה, והדגיש כי ברירת הסעד המשפטי נתונה בידי התובע. בעקבות זאת הורה בית המשפט על צו מניעה קבוע לטובת התובעת, בצירוף הוצאות בסך 1,200 ₪ ושכר טרחת עורך דין בסך 15,000 ₪, שישולמו על ידי הנתבעים.