רע"א 56882-08-16

תקציר

פסק הדין דן בקווים המנחים שנקטה ערכאת הערעור בנוגע למתן סעד ביניים, תוך הדגשה כי ככלל היא נמנעת מלהתערב בשיקול דעתו של בית משפט קמא. במקרה דנן, ביקשו המבקשים לערער על החלטת בית משפט קמא לדחות את בקשתם למתן צו מניעה זמני נגד המשיב, במטרה למנוע מהאחרון להחזיק בנכס. המבקשת טענה כי למשיבה לא הייתה הסכמה תקפה להמיר את הסכם השכירות וכי הוטעו בעל פה. עם זאת, בית המשפט מצא כי הנסיבות אינן מצדיקות התערבות, שכן למשיב זכות חוקית להחזיק בנכס, הנתמכת בהתנהלותו בעבר של המבקש ובידיעתו את המצב. באופן משמעותי, מאזן הנוחות נטה מאוד לטובת המשיב, שכן סגירת המקום עלולה לגרום לפגיעה קשה בעסקיו, בעוד שנזקיו הפוטנציאליים של המבקש היו מינוריים יחסית. בהכירו בטענות המבקש בדבר חולשות עמדת המשיב, הדגיש בית המשפט כי יש להתייחס לסוגיות אלה בהליך העיקרי. גם בקשת רשות הערעור של המבקש, המבקשת להגיש ראיות נוספות, נדחתה, שכן המסמך הנדון נעדר הצדקה מספקת. משכך, דחה בית המשפט את בקשת רשות הערעור, אישר את החלטות בית משפט קמא ופסק הוצאות ושכר טרחת עורך דין למשיב.