הפ"ב 55780-06-18

תקציר

בית המשפט דחה את בקשת המבקש לבטל פסק בוררות. המבקש טען כי הבורר, ששימש בתחילה כמגשר, מונה שלא כדין, וכי אין הסכם בוררות תקף. השופטת קבעה כי המעבר של המגשר לתפקיד בורר תקף משום ששני התפקידים הוסכמו במפורש בהסכם השכירות, שנחתם בין הצדדים. נמצא כי הסכם זה, יחד עם הסכם גישור נפרד, נכנס לתוקף עם חתימתו, בניגוד לטענת המבקשת כי הוא הותנה במנגנון לקביעת דמי השכירות. לפיכך, הבורר מונה כדין, ולא ניתן היה לבטל את פסק הבוררות בעילות אלה. כמו כן, דחתה השופטת את טענות המבקשת כי יש לסלק את הבורר מהתיק מחמת משוא פנים, וכי יש לבטל את פסק הבוררות משום שלא הכריע בכל העניינים שהוגשו. לבסוף הדגישה השופטת כי גם אם הייתה עילה לבטל את פסק הבוררות, לא היה זה צודק לעשות כן, שכן לא נגרם עיוות דין. המבקש חויב לשלם למשיב הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 15,000 ₪.