ת"ע 31780-02-20

תקציר

להלן ניתוח משפטי של ההחלטה, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים: **ניתוח משפטי של החלטת בית המשפט לענייני משפחה בקריות בת"ע 31780-02-20** **המסגרת הנורמטיבית והעקרונות המשפטיים המרכזיים:** ההחלטה עוסקת בבקשה להוצאת תצהיר עדות ראשית של עד לצוואה שנפטר טרם שהספיק להיחקר בחקירה נגדית. ליבת ההחלטה נסובה סביב הכלל הפרוצדורלי הקבוע בתקנה 178(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, לפיה תצהיר ישמש כראיה רק אם המצהיר התייצב לחקירה נגדית. בלא חקירה כאמור, תוכנו של התצהיר נחשב לעדות מפי השמועה, ולפיכך, ככלל, אינו קביל להוכחת אמיתות תוכנו. בית המשפט מביא לדיון את הפסיקה המרכזית בנושא, ובפרט את פסק הדין בע"א 8493/06 עיזבון המנוח ציון כהן ז"ל נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ, אשר פירט את החריגים לכלל הפוסל עדות שמיעה. החריגים המרכזיים שנדונו בהקשר זה הם: 1. **אמרת נפטר שיש הסתברות גבוהה לאמיתותה:** כאשר ניכרים סימני אמת באמרה, ולמנוח הייתה ידיעה אישית על העובדות. 2. **אמרה הנוגדת אינטרס אישי-רכושי של הנפטר:** מתוך ההנחה שדברים הנאמרים בניגוד לאינטרס כספי עשויים לשקף אמיתות. 3. **אמרה שנמסרה במסגרת תפקיד או במהלך העסקים הרגיל.** 4. **אמרה הנוגעת לזכויות הציבור או הכלל.** 5. **אמרה המתייחסת לייחוס משפחתי.** 6. **אמרה הנוגעת לתוכן צוואה.** **החידוש והמגמה הפסיקתית:** בית המשפט מדגיש את המגמה הפסיקתית בשנים האחרונות, המבקשת להרחיב את תחולת החריגים לכלל הפוסל עדות שמיעה. מגמה זו מתיישבת עם המעבר הדרגתי בדיני הראיות בישראל מכללים פורמליים של קבילות לכללים גמישים של משקל. המשמעות היא, שבמקרים מסוימים, ולאחר שמיעת ראיות ראשוניות, בית המשפט נוטה לבחון את הראיה לפי משקלה ולא לפסול אותה מראש. **יישום הדין על נסיבות המקרה וקביעת בית המשפט:** במקרה הנדון, בית המשפט קבע כי הבקשה להותיר את התצהיר על כנו **נדחתה**. ההנמקה לכך מתבססת על מספר עקרונות: 1. **אי-התקיימות החריגים:** בית המשפט בחן בקפידה את טענות המשיבים ואת עובדות המקרה, וקבע כי לא הוכח או נטען באופן מספק כי מתקיים אחד החריגים המוכרים לכלל הפוסל עדות שמיעה ביחס לתצהיר העד המנוח. * **אמרה בניגוד לאינטרס אישי-רכושי:** בית המשפט פסק כי לא נטען ולא הוכח כי תוכן התצהיר נוגד אינטרס אישי-רכושי של העד המנוח. העד אינו בעל עניין בתיק, אינו צפוי להיפגע מתוכן תצהירו, ולא ניתן היה להסיק כי ידע בעת מתן האמרה שתפגע באינטרס שלו. * **הידיעה האישית:** בעוד שניתן להניח כי התקיים תנאי הידיעה האישית על העובדות, הוא אינו מספיק לבדו. * **הקושי בהערכת טענות לגבי הקלטה:** בית המשפט ציין כי לא היה באפשרותו להעריך טענות לגבי הקלטה שביקשה המבקשת לעמת את העד המנוח עימה, מאחר שהדבר לא הובא בפני בית המשפט. 2. **היקף הראיות בתיק:** בית המשפט הדגיש כי התנאי לפיו המנוח הוא האדם היחיד שיכול להעיד מתוך ידיעתו הישירה על העובדות (רע"א 2858/16 פלוני נ' מטס) **אינו מתקיים** בענייננו. זאת, משום שעד הצוואה השני העיד, עורכת הדין ערכה את הצוואה, וכן קיימים מלבדם עדים נוספים ותיעוד של מעמד החתימה. כל אלו מספקים חלופות להוכחת העובדות הנדונות, ומחזקים את הגישה כי אין להכשיר תצהיר שלא נחקר עליו. 3. **הדגשת ההבחנה מהלכה פסוקה:** בית המשפט ציין כי פסק הדין בעניין עיזבון המנוח ציון כהן ז"ל (המס' 11 להחלטה) נסוב על הכשרת תצהיר בהליך ביניים של בקשת רשות להתגונן, ולא על הוכחת העובדות בראיות עצמן. **מסקנה והשלכות:** על פי ההחלטה, תצהירו של העד המנוח הוצא מהתיק כאילו לא הוגש, ולא יידונו משקוליו. הדבר משקף יישום קפדני של הכלל הדיוני, אשר לא הופרך באמצעות הוכחת התקיימות אחד החריגים המוכרים. הדגש שניתן לקיומן של ראיות חלופיות (עדים נוספים, תיעוד) משמש חיזוק לגישה כי אין לאפשר להכניס לתיק ראיות שאינן עוברות את מבחן החקירה הנגדית, אלא אם קיימת הצדקה משמעותית ומוכחת לכך. ההחלטה מדגישה את האיזון העדין בין הרצון לגמישות בדיני הראיות ובין הצורך להבטיח הליך הוגן, הכולל את זכות הצד שכנגד לחקור נגדית את העדים. במקרה זה, הפגיעה בזכות זו, ללא הצדקה חריגה, הובילה לפסילת הראיה. **חידוש משפטי:** החידוש בהחלטה אינו טמון בקביעת הלכה חדשה, אלא ביישום מדויק ומנומק של ההלכות הקיימות לנסיבותיו הספציפיות של המקרה. בית המשפט מחדד את דרישות ההוכחה הנדרשות להתקיימות החריגים לכלל עדות השמועה, ובפרט את הצורך להוכיח באופן ברור כי אחד החריגים מתקיים, כאשר במקביל קיימות ראיות חלופיות. ההחלטה מחזקת את התפיסה כי מגמת הגמישות בדיני הראיות אינה מבטלת את הכללים הבסיסיים, וכי נטל ההוכחה להצדקת סטייה מהם מוטל על המבקש זאת.