ת"א 39942-11-22

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את הבקשה לצו מניעה זמני שיחייב את הבנק לפתוח מחדש את חשבונות המבקשים שנסגרו בשל יסוד סביר להניח כי פעילות החשבונות קשורה להלבנת הון. ההחלטה מתבססת על שלושה שיקולים מרכזיים. ראשית, סיכויי הצלחת תביעתם של המבקשים נמוכים. הבנק הציג ראיות לכאורה לפעילות חריגה וחשודה בחשבון, לרבות הפקדות במזומן, העברות מרובות אל נותני שירותים פיננסיים ומהם, וחוסר בהירות לגבי מקור הכספים, שהעבירו את נטל ההוכחה אל המבקשים. הם לא סיפקו הסבר מניח את הדעת לפעילות זו, הן בעת החלטת הבנק והן במהלך ההליכים בבית המשפט. שנית, מאזן הנוחות נוטה לטובת הבנק והאינטרס הציבורי. בעוד שסגירת החשבונות עלולה לגרום לפגיעה משמעותית בעסקיהם של המבקשים, לבנק צפוי נזק מוחשי פחות, והאינטרס הציבורי במאבק בהלבנת הון גובר על האינטרס הפרטי של המבקשים. שלישית, המבקשים פעלו בחוסר תום לב בכך שהסתירו עובדה מהותית – התחייבותם מראש להפסיק את הפעילות הבלתי רגילה ולהכיר בה כבלתי ראויה – המהווה עילה מספקת לדחיית הבקשה כשלעצמה. שיקולים נוספים בדבר עיתוי הבקשה והדמיון בין סעד זמני לסעד סופי תומכים אף הם בדחייה. המבקשים נדרשים לשלם את שכר טרחת עורך הדין של הבנק, והם שומרים לעצמם את הזכות לבקש רשות לערער על ההחלטה.