ת"פ 24944-09-21

תקציר

הנאשם הורשע בכך שאיים על שתי עובדות סוציאליות בעת מילוי תפקידן. האיומים הושמעו פעמיים בטלפון, בתגובה לאשפוז בתו בעקבות ניסיון התאבדות. עדויות העובדים הסוציאליים, יחד עם הודאתו של הנאשם עצמו, לא הותירו ספק לגבי האיומים. בית המשפט קבע את מדיניות הענישה ואת טווח הענישה החל, בהתחשב בערכים המוגנים שנפגעו, בהיקף הפגיעה ובנסיבות העבירה האופפות. לאחר מכן התייחס השופט לנסיבות שאינן קשורות לעבירה, ובהן היעדר עבר פלילי של הנאשם, גירושיו והתנהלותו חסרת התוחלת בהליך, שגרמה לנפגעות עוגמת נפש מיותרת. בעוד גילו של הנאשם והיעדרותו מהרשעות קודמות פעלו לטובתו, השופט היה מודאג מחוסר החרטה, תפיסת הקורבן והפוטנציאל שלו לעבירות עתידיות. בסופו של דבר נגזרו על הנאשם שבעה חודשים וחמישה חודשי מאסר, אותם ירצה רק אם ישוב ויפגע בתוך שלוש שנים. השופט גם הטיל קנס ותשלום פיצויים על העובדים הסוציאליים. עונש זה הועדף על פני בקשת התביעה לתשעה חודשי עבודות שירות, בשל הצעתו הראשונית של התובע להסדר מותנה, אך הנאשם סירב. השופט הדגיש כי לבית המשפט שיקול דעת לקבוע את העונש והוא אינו כבול למגבלת התביעה.