ב"ל 67700-06-20

תקציר

בית המשפט קבע מספר עובדות מרכזיות בתיק בו מעורבת התובעת, רופאת שיניים עצמאית ילידת 1969, אשר טענה לפגיעות צוואר הקשורות לעבודה בשל חובותיה המקצועיות. היא עוסקת ברפואת שיניים במשרה מלאה כבר 26 שנים, מבצעת טיפולי שיניים שונים המחייבים תנועות צוואר חוזרות ונשנות ומתכופפת כדי לעבוד ביעילות בתוך חללי הפה של המטופלים. בממוצע, היא טיפלה 8-10 חולים ביום, עם משך טיפול של עד ארבע שעות, בהתאם למורכבות. ליבת תביעתה הוכרה כמיקרוטראומה עקב תנועות חוזרות ונשנות; עם זאת, לאחר בחינת הראיות הרפואיות, מומחה אורתופדי שמונה על ידי בית הדין לא מצא קשר סיבתי בין מצב הצוואר שלה - מחלה ניוונית בעמוד השדרה הצווארי - לבין עבודת השיניים שלה. המומחה טען כי המצב נובע ככל הנראה מנטייה גנטית ולא מגורמים סביבתיים או תעסוקתיים, וציין כי שינויים ניווניים בעמוד השדרה אופייניים לאוכלוסייה הבוגרת הכללית, שאינם קשורים בהכרח לפעילות תעסוקתית. התובעת ערערה על חוות דעתו של המומחה, הטילה ספק במומחיותו וטענה לליקויים פרוצדורליים, אך בקשותיה למינוי מומחה אחר נדחו. בית הדין תמך בממצאיה של המומחית, והדגיש כי בעיות עמוד השדרה שלה היו רב-מגזריות, לא מבודדות, ובכך התיישרו עם מקורות גנטיים ולא של עבודה. למרות שהתובעת הוכיחה תשתית עובדתית לתנועות עבודה חוזרות ונשנות, אישר בית הדין את שיקול דעתו המקצועי של המומחית בדבר היעדר זיקה סיבתית, מה שהוביל לדחיית תביעתה. לא נקבעו הוצאות, וניתנה זכות ערעור תוך 30 יום. פסק הדין ניתן ביום 31.12.2023 בהיעדרם של הצדדים.