ב"ל 32069-03-21

תקציר

בית המשפט מצא כי התובעת לא הביאה ראיות מספיקות לתמיכה בטענתה לפגיעה עקב מיקרוטראומה. עבודתה של התובעת כללה פעולות מגוונות אשר קטעו את רצף התנועות החוזרות ונשנות הנדרשות לתביעת מיקרוטראומה. בנוסף, התובע לא הגדיר את השעות שהושקעו בכל משימה, כך שלא ניתן לקבוע את התדירות והעוצמה של התנועות החוזרות לכאורה. השופט הזכיר גם מחלות קודמות במרפק ימין של התובעת, מה שמצביע על כך שמצבה הנוכחי אינו קשור לעבודה בלבד. באשר לתביעה בגין מחלת מקצוע, התובעת לא סיפקה חוות דעת או מסמכים רפואיים מספיקים לתמיכה בתביעתה. השופטת ציינה כי מחלת מקצוע מחייבת לחץ ממושך על העצב, שעבודתו של התובע לא הייתה כרוכה בו. לפיכך נדחתה גם התביעה בגין מחלת מקצוע. עם זאת, השופטת קיבלה את טענת התובעת כי עברה תאונה בעבודה ביום 10.6.2020. למרות היעדר עדים, השופט מצא את עדותו של התובע בנוגע לאירוע אמינה. על פי תיאורו של התובע, האירוע היה פתאומי, היה בעל זמן ומקום ספציפיים, וגרם לנזק רפואי נראה לעין. מכאן, שמדובר בתאונת עבודה כהגדרתה בחוק. השופט קבע כי עניינה של התובעת יופנה למומחה רפואי שיקבע את הקשר הסיבתי בין אירוע העבודה למצבה הרפואי. פסק הדין, שניתן ביום 2.3.2023, דחה את הטענות בדבר מיקרוטראומה ומחלת מקצוע תוך קבלת התביעה בגין תאונת עבודה והזמנת בדיקה רפואית לביסוס סיבתיות.