ע"א 125/57

תקציר

פסק הדין המדובר הוא פסק דין שניתן על ידי בתי המשפט בישראל בעניין שינדל רובין ואחרים נגד הנהלת רכבת ישראל. המקרה הוא תוצאה של תאונת עבודה בה קיפח את חייו שמעון רובין, בעלה של שינדל רובין ואביהם של המערערים האחרים, כתוצאה מפיצוץ דוד קטר. המערערים תבעו פיצויים נגד הנהלת רכבת ישראל, וזו הכירה בחבותם בתשלום לפי פקודת הנזיקין האזרחיים, תש"ד-1944. המחלוקת העיקרית בין הצדדים הייתה באשר לגובה הפיצוי שחבה הנהלת הרכבת למערערים. בית המשפט המחוזי חישב תחילה את הפיצוי על בסיס שכרו נטו של המנוח לאחר ניכויי מס, עליו ערערו המערערים. המערערים חלקו גם על כך שבית המשפט ניכה את מענק הפטירה שקיבלו מהנהלת הרכבת מהנזקים המגיעים להם. בערעור קבע בית המשפט כי חישוב הפיצויים צריך להתבסס על השכר ברוטו שהמנוח היה משתכר כל חייו ללא כל ניכוי מס הכנסה. זאת משום שניכוי מס הכנסה לא חל במקרים בהם הנפגע איבד את יכולתו לעבוד ולהשתכר. עוד קבע בית המשפט כי אין לנכות את מלוא מענק הפטירה מסכום הפיצוי. במקום זאת, יש לנכות רק את הערך הנוכחי של קבלת המענק באופן מיידי. בית המשפט טען כי מותו של המנוח הוא המזכה את המערערים במענק ועל כן יש לראותו כתוצאה ישירה של התאונה. עוד נקבע בפסק הדין כי יש לקזז כל טובת הנאה או הנאה שקיבלו המערערים עקב מותו של שמעון רובין כנגד הנזקים הנתבעים. אלה כללו את קצבאות המוסד לביטוח לאומי, שהיו אמורות להיות מחושבות על סמך ראיות ממשיות ולא על סמך טענות התובעים. גם הנהלת הרכבת הגישה ערעור נגדי, שנדחה על ידי בית המשפט. טענתם בדבר חישוב הוצאותיו האישיות והמשפחתיות של המנוח נמצאה חסרת תוקף, שכן השופט העריך הוצאות אלה כראוי. בית המשפט אישר גם את חישוב שכרו של המנוח, בהתבסס על הראיות שהוצגו בבית המשפט. לבסוף, פסק דינו של בית המשפט המחוזי בוטל, והתיק הוחזר לבחינה מחודשת של סכום הפיצוי לאור ההנחיות החדשות שקבעה ערכאת הערעור. המשיב חויב לשלם למערערים הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.