ת"א 62527-11-20

תקציר

התובעת ביקשה לתקן פרוטוקול של דיון קדם משפט בנוגע להצעת פשרה שהוגשה לתובע. התובעת, שעזבה את הדיון במחאה, טענה כי בית המשפט היה מוטה ואף איים עליה במעצר. השופט הצטער על בקשת התובע שכן בא כוח התובע כבר התנצל על האירוע והטענה למשוא פנים מעולם לא הוגשה. השופטת הסבירה כי תפקידם כרוך פעמים רבות בניסיון לתווך בפשרה וכי התבטאויות שנאמרו לשם כך אינן מצביעות על הטיה. ככזה, הרשומה אינה צריכה – ובמקרה זה, אינה יכולה – לכלול כל הערה של השופט. יש שיקול דעת אילו עניינים מוזכרים ברשומות. השופטת המשיכה והבהירה את אירועי הדיון, והדגישה כי גרסתו של התובע אינה מדויקת ובחלקה אינה אמת. מטרת השימוע הייתה, בין היתר, לדון באפשרות הפשרה. כאשר התובעת עזבה את הדיון באופן מופגן, הסבירה השופטת כי התנהגותה מהווה ביזיון בית המשפט והבהירה כי לא כך נוהגים בנוכחות שופט. השופט הכחיש שאי פעם איים על התובעת במעצר והסביר את ההשלכות המשפטיות של התנהגותה. מאחר שבקשתו של התובע הייתה חסרת שחר – בין אם משום שההערות נאמרו מתוך חתירה לפשרה, אם משום שבית המשפט מפעיל שיקול דעת בנוגע לתוכן הרשומה, ובין אם משום שהאירועים לא התגלגלו כפי שטען התובע – היא נדחתה. השופט סיים את דבריו בקביעת התיק לדיון הוכחות נפרד.