בג"צ 135/71

תקציר

העותר קיבל רישיון מונית ממשרד התחבורה בשנת 1969. שנתיים לאחר מכן נשלל רישיונו לאחר שהמפקח על התעבורה גילה כי העותר לא נהג במוניות בתקופה עליה הצהיר, דבר שהקנה לו יותר נקודות ממה שהגיע לו בבקשתו. המפקח התלונן על העותר במשטרה בשנת 1969, אך התיק נסגר ללא כל פעולה. למשרד נודע על כך בשנת 1970 והוא החל בתהליך שלילת רישיונו. לאחר מספר דיונים נשלל רישיונו של העותר באופן רשמי בשנת 1971. העותר טען כי הביטול מופרז וביקש מבג"ץ להתערב. בית המשפט הסכים כי העותר הטעה את המינהל, אך מצא גם פגם בטיפול הלקוי של המשרד ובשיהוי הרב בשלילת רישיונו. בנסיבות אלה, לרבות גילו של העותר והיעדר טובת הנאה לאחר, פסק בית המשפט לטובת העותר, קיבל את טענתו והותיר את הצו על כנו.