ע"פ 7870/19

תקציר

בדיון ממושך החליט בסופו של דבר בית המשפט לבטל את עונש המאסר שנגזר על מערער צעיר, ובחר במקום זאת בגישה שיקומית ממוקדת שהומלצה על ידי שירות המבחן. למרות היסוס ראשוני והחלטה באיחור כפול, הגיע בית המשפט למסקנה כי נסיבות חייו הייחודיות והמורכבות של המערער מחייבות דרך אחרת. שירות המבחן המליץ באופן עקבי שלא לכלוא, בטענה כי הדבר ישבש קשות את הליך השיקום המתמשך של המערער. הדו"חות הדגישו את הרקע האישי המאתגר של המערער וטענו כי עונש המאסר עלול לפגוע בפוטנציאל השיקום שלו. בית המשפט המחוזי לנוער, אף שאינו מחויב להמלצות אלה, הכיר בכך שכאשר מדובר בקטינים, על בית המשפט לתת משקל משמעותי לייעוץ מקצועי של שירות המבחן, תוך חריגה מטעמים מהותיים בלבד. המערער, אשר נתקל במכשולים אובייקטיביים רבים במהלך שיקומו, הפגין חוסן נפשי בכך שחזר לעסוק בטיפול לאחר סגירת ההשמה הראשונית שלו במעון. בית המשפט לא מצא סיבות משכנעות לסטות מהמלצת שירות המבחן, בהתחשב בכך שאי יכולתו של המערער לשלם פיצויים נבעה מנסיבותיו, לרבות היותו קטין ללא רכוש ומזונות משפחה מוגבלים. משכך, החליט בית המשפט לקבל את הערעור, והורה כי המערער יישאר במעון סגור תחת צו מבחן עד הגיעו לגיל 21. הוא ימשיך בטיפול בעבירות מין, יעסוק בעבודות שירות, ואולי יפעל להרוויח כספי פיצויים. בית המשפט מקווה שהחלטה זו תעודד את המערער לנצל את ההזדמנות לעתיד טוב יותר. ההסכם נתמך פה אחד על ידי השופטים וילנר ושטיין, ופסק הדין, בראשות השופט נעם סולברג, נחתם סופית ב-14 באפריל 2021.