רע"פ 9045/22

תקציר

במקרה זה התבקש בית המשפט העליון להיעתר לבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה, שאישר צו הריסה שניתן על ידי בית משפט השלום בעכו. הצו, המבוקש לפי סעיף 239(א) לחוק התכנון והבנייה, נועד להרוס מבנים על חלקות קרקע ספציפיות בעכו, שהוקמו ללא היתר. מבנים אלה כללו צריפים, סככות ויחידות ניידות, שהתוחמים שטח של כשלושה דונם. בית משפט השלום מצא את הבנייה בלתי חוקית ומנוגדת לאינטרס הציבורי בשל אי התאמתה לתוכניות הקרקע הרלוונטיות והמטרד שלה לסביבה. זהותם של האחראים לעבודה הבלתי חוקית לא נקבעה. המבקשים טענו כי אין די ראיות התומכות באי-חוקיות הבנייה ובטענות האינטרס הציבורי להריסה, וציינו עיכובים באכיפה ובגביית ארנונה במקביל. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור, תוך שהוא קובע כי מתקיימים התנאים לצו הריסה לפי החוק, ודחה את הטענות בדבר הליכי פיקוח והגשת ראיות. בית המשפט העליון דחה גם את בקשת הערעור, בקובעו כי טענות המבקשים נשקלו ונדחו ביסודיות על ידי ערכאות נמוכות יותר, ולא הציגו שאלות משפטיות מהותיות המצדיקות עיון נוסף. בנוסף, בית המשפט לא מצא טעויות מהותיות בממצאים העובדתיים והמהימנים שנאמרו בעבר. כתוצאה מכך, הבקשה, לרבות עיכוב הביצוע הנלווה אליה, נדחתה סופית על ידי בית המשפט העליון ביום 11.1.2023.