דנג"צ 2376/23

תקציר

החלטת בית המשפט לדחות את הבקשה מדגישה את הנדירות והחריגות של קיום דיון נוסף, הניתן רק כאשר פסק דין חדש סותר החלטה קודמת של בית המשפט העליון או כאשר חשיבותו, מורכבותו או חידושו של התיק מצדיקים זאת. לאחר עיון מצא בית המשפט כי לא התקבלה בתיק זה פסיקה חדשה שתצדיק דיון נוסף. פסק הדין שמר על עקביות עם פסיקות קודמות, ואישר כי אין צורך לבחון מחדש התנגדויות לחוקיות לפי תקנה 119. ההחלטה מתיישבת עם פסקי דין קודמים, ומציינת כי הבניין הספציפי המדובר הוא יחידת מגורים אחת המשמשת את כלל הדיירים, כולל העבריין. מקרים קודמים הוזכרו כדי לבסס עמדה משפטית זו, תוך המשכיות בהנמקות בית המשפט בנוגע לזיקתם של מבצעי הפיגועים לנכסים המיועדים להריסה. בית המשפט שב והדגיש כי הפעלת הסמכות לפי תקנה 119 תלויה בזיקת המגורים של העבריין לבניין, תוך הפעלת שיקול דעת בהתחשב במכלול נסיבות המקרה, תוך שמירה על סטנדרטים של סבירות ומידתיות. טענתו העיקרית של המבקש התמקדה באופן החלת החוק, בסיס שנקבע כי אין בו די כדי להצדיק דיון נוסף, שכן ההליך אינו מיועד לתיקון טעויות בפרשנויות משפטיות קיימות. משכך, הבקשה והבקשה לעכב את צו ההריסה נדחו ללא צו להוצאות.