LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

בש"פ 471/22

החלטה עליון

📋
מספר הליך471/22
📂
סוג הליךבש"פ
📅
תאריך19 בינואר 2022
🏛️
בית משפטעליון
⚖️
סוג החלטההחלטה
👥
צדדיםעמוס דב סילבר נ. מדינת ישראל
👨‍⚖️
שופטיםי וילנר

תקציר

ניתוח משפטי של המקרה ת"פ 471/22 תיק זה עוסק בערעור שהגיש עמוס דב סילבר לבית המשפט העליון, כנגד החלטת בית המשפט המחוזי מרכז לוד (MAT 20088-09-19, מיום 22.12.2021, בראשות השופט א' פינק). המצב הפרוצדורלי מצביע על כך שהדיון בערעור מתוכנן ליום 26.1.2022, לצד תיק אזרחי נפרד (8531/21), המדגיש את האסטרטגיה הפרוצדורלית הקשורה זו בזו. עקרונות משפטיים וחידושים: 1. תפקידו של בית המשפט העליון בביקורת ערעור: - המקרה מדגים את תפקידו של בית המשפט העליון כסמכות ערעור, בעיקר בוחנת החלטות של בתי משפט מחוזיים נמוכים יותר. הוא מדגיש את עקרון ההיררכיה השיפוטית ואת סמכותו של בית המשפט לקיים, לבטל או לעכב החלטות, תוך הבטחת אחידות ונכונות בפרשנויות משפטיות. 2. תיאום פרוצדורלי: - תזמון הערעור במקביל להליך במשפט אזרחי ממחיש יעילות פרוצדורלית וחדשנות שיפוטית שמטרתה לאחד תיקים קשורים כדי לייעל את ניצול המשאבים והעקביות השיפוטית. גישה זו מדגישה את גמישותו של בית המשפט בניהול עומס התיקים מבלי לפגוע בזכויות מהותיות. 3. ייצוג וייעוץ משפטי: - מעורבותם של שני עורכי דין, עו"ד ניצן ביילין ועו"ד איתי בר עוז, מעידה על חשיבות הייצוג המשפטי האפקטיבי בהליכי ערעור. זה גם משקף את ההכרה של בית המשפט במורכבות הפרוצדורלית הטבועה לעתים קרובות בסכסוכי ערעור. 4. סוגיות שיפוט ויישום: - למרות שסוגיות משפטיות ספציפיות או קביעות עובדתיות אינן נחשפות בהקשר המסופק, סביר להניח שהמקרה מתמקד בפרשנויות משפטיות מהותיות או בהתנהגות בלתי הולמת פרוצדורלית שערערה על ידי המערער. עובדת הערעור מצביעה על עילות פוטנציאליות כגון טעות משפטית, יישום שגוי של החוק או אי סדרים פרוצדורליים בהחלטת בית המשפט המחוזי. 5. שקיפות שיפוטית ורקורד: - האזכור המפורש של הפניות למקרים, השופט היושב בראש וההליכים המתוכננים מדגימים את מחויבותו של בית המשפט להליכים משפטיים שקופים, החיוניים לשמירה על אמון הציבור ואחריות משפטית. חידושים משפטיים: - שילוב של תזמון פרוצדורלי: הסינרגיה בתזמון ערעור לצד תיק אזרחי נוסף מדגימה חדשנות פרוצדורלית אדפטיבית המשפרת את היעילות השיפוטית. - דגש על תיעוד פורמלי: ההתייחסות המפורטת למספרי התיקים, הצדדים המעורבים והנציגים מדגישה מגמה מתמשכת של שמירת רשומות קפדנית החיונית לבהירות הערעור ולהתייחסות משפטית עתידית. מסקנה: מקרה זה מדגים את עקרונות הליבה של משפט הערעור, כולל תהליך הביקורת ההיררכי, ניהול פרוצדורלי וייצוג הוגן. לוח הזמנים המשולב מצביע על גישה מתקדמת שמטרתה לייעל תהליכים משפטיים, המשקפת חידושים מתמשכים במשפט הפרוצדורלי האזרחי. טיפולו של בית המשפט העליון במקרה זה עשוי לחזק או לחדד עקרונות אלה, ולתרום לפיתוח דוקטרינה משפטית ופרוצדורלית.

בש"פ 471/22 עמוס דב סילבר נ. מדינת ישראל, עליון (19.1.2022)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית