רע"א 7460/07

תקציר

הערעור נדחה על ידי בית המשפט לאחר שבחן האם ההגדרה המשפטית של "תאונת דרכים" מתקיימת במקרים של "שימוש" ו"מטרה תחבורתית" של כלי רכב. בית המשפט הכיר בחוסר העקביות בחוק, במיוחד בעקבות חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (תיקון מס' 8) והפנה למקרים קודמים כגון אסם ויונה, בהם הקשיים הפרשניים התעוררו בשל הגדרות מגוונות של "שימוש" שלעיתים נעדרות תכלית תחבורתית. סוגיה מרכזית הייתה האם "שימוש" ברכב נייח לפעולות כגון ניתוק מטען עדיין עונה על דרישת המטרה התחבורתית של החוק. בית המשפט בחן זאת, ומצא כי אם רצף הפעולות הרחב יותר מתיישב עם מטרה תחבורתית, אזי ההתרחשות עשויה לעמוד בקריטריונים הנדרשים. גישתו של בית המשפט המחוזי, אשר בחן את ההקשר הכולל ואת תכליתו של השימוש ברכב בטרם התייחס למקרים ספציפיים, התקבלה, על אף שלא התיישרה באופן מלא עם הפרקטיקה המקובלת. בית המשפט דחה את טענת המבקשת, שהתמקדה בניתוח הקשרים מיידיים ובודדים בלבד, מבלי להכיר בפעילות ההובלה השוטפת. בית המשפט לא קבע עילה לטענת חזקת השחרור הפוחתת, וקבע כי השימוש המדובר אכן היה חלק מפעילות תחבורתית. משכך, חויב המבקש לשלם 15,000 ₪ בגין שכר טרחת עורך הדין של המשיבים.