ת"א 74318-01-23

תקציר

החלטת בית המשפט מתבססת על תקנה 94 לתקנות סדר הדין האזרחי, הקובעת כי סעד זמני נועד להבטיח זכות לכאורה בהליכים משפטיים. כדי לקבל סעד זמני, על המבקש להביא ראיות לכאורה לעילת תביעה, למלא את התנאים לסעד ולהוכיח את נחיצותו של סעד זמני. בנוסף, על בית המשפט לשקול את מאזן הנוחות ואת פוטנציאל הנזק שנגרם לשני הצדדים. על פי התקנה, בית המשפט רשאי להורות למשיב להימנע מפעולות העלולות להכשיל את ביצוע פסק הדין. סיכויי ההצלחה בהליך העיקרי ומאזן הנוחות נשקלים יחד, כאשר סיכויי ההצלחה גבוהים יותר מטים את הכף לטובת המבקש. עם זאת, על המבקש לעמוד בסף מינימלי לכל תנאי בנפרד. במקרה הנוכחי, המבקש לא הציג ראיות מספיקות לתמיכה בעילת התביעה. היישום שלהם היה כללי, חסר פרטים ונטול פרטים חיוניים. זאת ועוד, המבקש לא סיפק הסבר לפעילות החריגה בחשבון שתועדה על ידי הבנק. כתוצאה מכך, הם לא עמדו ברף הנדרש להצגת מקרה לכאורה. כמו כן, ביקש המבקש צו מניעה לפתיחת חשבון שנסגר לבקשתו טרם הגשת הבקשה, כך שמדובר במקרה נדיר בו ראוי סעד זמני. בית המשפט הדגיש כי סעד זמני המשנה את המצב הקיים לפני חקירה מלאה ניתן במשורה ושמור בדרך כלל למצבים בהם לא ניתן למנוע נזק משמעותי באמצעות פיצוי כספי. לפיכך, הבקשה לסעד זמני נדחתה, והמבקש חויב לשלם לבנק המשיב שכר טרחת עורך דין בסך 4,000 ₪.