רע"א 7322-03-21

תקציר

פסק הדין המדובר הוא תוצאה של תביעה אזרחית בגין עבודות אלומיניום בשווי של 70,200 ₪. התביעה הוגשה על ידי המשיבה מס' 1 כנגד המבקשים, אשר לא התייצבו בבית המשפט במועד שנקבע. משכך, פסק בית המשפט לטובת המשיבה מס' 1, והורה למבקשים לשלם את הסכום הנתבע בתוספת שכר טרחת עורך דין. לאחר מכן ביקשו המבקשים לבטל את פסק הדין, בטענה שלא ידעו על מועד הדיון בשל אי הבנה עם בא כוחם לשעבר, שלא הודיע להם על מועד הדיון בבית המשפט לפני ששוחררו מייצוג. בית משפט קמא דחה את הבקשה, בנימוק של חוסר אמיתות מצד המבקשים והטיל שכר טרחה נוסף בסך 15,000 ש"ח הן למשיבה מס' 1 והן למשיבה מס' 2 כתנאי לביטול פסק הדין. המבקשים ערערו על החלטה זו, בטענה כי שכר הטרחה מופרז ופוגע בזכותם לגשת לערכאות. הם גם חזרו על הגנתם, וטענו כי לא התקיימו יחסים חוזיים בינם לבין המשיבה מס' 1. ערכאת הערעור, לאחר שדנה בתיק, החליטה לקבל חלקית את הערעור. היא הפחיתה את סכום שכר הטרחה ששילמו המבקשים ל-5,000 ש"ח כל אחד עבור המשיבה מס' 1 והמשיבה מס' 2, תוך ציון הטרחה המיותרת שנגרמה עקב אי התייצבותם של המבקשים והצורך לאזן בין זכות הגישה לערכאות לבין התנהלות הצדדים. בית המשפט הורה להפקיד את האגרות, בסך 10,000 ש"ח, בקופת בית משפט השלום עד למועד קצוב, שלאחריו יבוטל פסק הדין. עוד נקבע בפסק הדין כי לא יהיה צו להוצאות בבית הדין לערעורים והורה למזכירות בית המשפט לטפל בהעברת הפיקדון בהתאם.